א

.

הכרעת דין מזכה בת"פ

32524

–

12

–

11

מדינת ישראל נגד חיים שוויקי

ב

.

פסק הדין בעניין ע

"מ

19466

–

01

–

12

יעל צור נ' פקיד שומה חיפה בנושא תושבות

ג

.

ה"פ

4932

–

06

–

13

כוכבה לוי

נ'

פקיד השומה ירושלים

בעניין נקיטת הליכים לגביית חוב מבת

זוגו של החייב

ד

.

מאמר

–

מדוע אנשים מבצעים עבירות מס?

הכרעת דין מזכה בת"פ

11

–

12

–

32524

מדינת ישראל נגד חיים שוויקי (בבית

משפט השלום בירושלים) ניתן

ביום

:

23.10.14

כתב האישום מייחס לנאשם שלוש עבירות של

מסירת אמרות כוזבות לפי סעיף

222

(

2

) לפקודת

מס הכנסה [נוסח חדש]; שלוש עבירות של

שימוש בפנקסי חשבונות כוזבים, לפי

סעיף

222

(

4

) לפקודת מס הכנסה; שלוש עבירות של

מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף

117

(ב)(

1

) לחוק

מס ערך מוסף, התשל"ו

–

1975

(להלן: "חוק

מע"מ"); שלוש עבירות של קיום פנקסי חשבונות

כוזבים, לפי סעיף

117

(ב)(

6

) לחוק מע"מ; ושלוש

עבירות של מרמה או תחבולה לפי סעיף

117

(ב)(

8

)

לחו

ק מע"מ.

בכתב האישום נטען, כי אדם בשם סאלח כלותי

הפעיל בשועפט עסק לממכר חלקי חילוף ושמנים

בשם "הידרוליק כלותי", וכן, משנת

1991

עד

2224

, הפעיל עסק למשאבות ומדחסים שמוקם

באזור אל

–

ראם. סאלח נהג להשתמש בחשבוניות

של העסק באל

–

ראם למטרות שונות לרבות

מכירת חשבוניות

"פיקטיביות" שלא שיקפו

עסקאות אמת, בגינן לא דיווח לרשויות המס.

הנאשם, שהוא בעל עסק לחפירות ועבודות עפר,

נהג לרכוש מסאלח חשבוניות של העסק

באל

–

ראם בין השנים

2225

–

2227

, תמורת עמלה

של

12

%

ומבלי ששיקפו עסקאות אמת. בשנת

המס

2225

רכש

4

חשבוניות בסכום כולל של

59,7

59

ש"ח. בשנת המס

2226

רכש חשבוניות

בסכום כולל של

222,542

ש"ח. ובשנת המס

2227

רכש חשבוניות בסכום של

92,922

ש"ח. את

החשבוניות כלל בדיווחיו למס הכנסה באותן

שנים.

בתמצית, בעוד המאשימה סברה כי החשבוניות

הנדונות הן "פיקטיביות", הנאשם טוען כי הן

משקפות עסקאות אמת

אותן ביצע מול סאלח,

ממנו רכש ציוד ושירותים לצרכי העסק של

הנאשם.

המאשימה ביססה את עמדתה על אמירה

מפלילה שמסר סאלח בחקירתו, אותה ביקשה

לקבל לפי סעיף

12

א לפקודת הראיות [נוסח

חדש], תשל"א

–

1971

. לאמירה זו מצטרפים, כך

נטען בסיכומים, חיזוקים המצויים בחשבוניות

מוש

א האישום אותן הגיש הנאשם לרשויות,

באמירה של בנו של סאלח, סמיר כלותי, לפיה

2

סאלח הורה לו לשרוף חשבוניות, בהודאתו של

אחר בשם פואז חסונה שהופלל בידי סאלח

ואישר זאת, ובהתנהלותו של הנאשם אשר כשל

לתמוך במסמכים את טענתו לפיה החשבוניות

משקפות עסקאות אמת. נטען גם כי

חתימתו של

הנאשם על הסכם שומה "אזרחי" פועלת לחובתו.

מנגד, תקף ב"כ הנאשם בסיכומיו את אמינותו

של סאלח וטען שאין לקבל את אמירתו

המפלילה את הנאשם. בכלל זה נטען כי סאלח

לא חשף את הפרשה והחקירה נפתחה לאחר

שהנאשם הגיש את החשבוניות לרשויות המס;

כי סאלח טען בחקירתו

שלא ביצע כלל עבודות

לנאשם, בעוד שבנו סמיר והנאשם עצמו טענו

שהנאשם היה לקוח שלו וכך טען סאלח עצמו

בעדותו; וכי אין לקבל אמרות של מי שמודה כי

שרף חשבוניות כדי להסתירן.

נוכח הקשיים שהתגלו בראיה המרכזית

–

הפללתו של הנאשם בידי סאלח, היות שזו נוגעת

לשנה אחת בלבד מתוך שלוש השנים בהן עוסק

האישום, ובהעדרן של ראיות חיצוניות המספקות

את התמיכה הדרושה מבחינת סוג ועצמה, לא

הוכחה אשמתו של הנאשם במידה הנדרשת. לכן,

זוכה הנאשם.

מדובר בזיכוי חריג ונדיר בתיק מס

של חשבוניו

ת פיקטיביות. יוצא מן הכלל שמלמד

על הכלל.

פסק הדין בעניין ע

"מ

12

–

01

–

19466

יעל

צור נ' פקיד שומה חיפה מיום

21/10/14

בנושא תושבות

רקע עובדתי

–

המערערת היא אזרחית ישראלית.

במהלך עבודתה בחברת צים בארץ, המערערת

קיבלה הצעת עבודה בחברת גולדסטאר, חברת

בת של צים שמק

ום מושבה בהונג קונג.

המערערת התקבלה לתפקיד סמנכ"ל כספים

בחברת גולדסטאר, בראיון שנערך במשרדי חברת

צים בישראל. בשנת

2226

המערערת התחילה

בתפקידה החדש. המערערת ומשפחתה

–

בעלה

ושני ילדיהם, עזבו את הארץ ועברו להתגורר

בהונג קונג בדירה שנשכרה עבורם על ידי חברת

גולד

סטאר. דירתם בישראל הושכרה במשך

תקופת שהייתם בחו"ל ואחריה. הבעל התפטר

מעבודתו לקראת מעבר המשפחה להונג קונג.

המערערת טענה כי על אף בקשותיה לקבל את

שכרה ישירות מחברת גולדסטאר השכר שולם

לה באמצעות צים, שהתייחסה למערערת כאל

תושבת ישראל שיש לה הכנסה שהופקה מחוץ

לישראל, וניכתה משכרה מס הכנסה במקור.

במהלך עבודתה המערערת שילמה מס על

הכנסתה גם בהונג קונג, שקוזז מהמס שנוכה על

פי הפקודה. בשנת

2228

המערערת פוטרה

מעבודתה בגולדסטאר. לדברי המערערת היא

הופתעה מפיטוריה לאחר פחות משלוש שנים

בתפקיד, שכן ציפתה לעבוד בהונג קונג

תקופה

של חמש שנים לפחות, זאת לאור תקופת העסקת

קודמיה בתפקיד. המערערת שבה לישראל

והגישה בקשה להחזר כל סכומי המס שנוכו

במקור מהכנסתה על ידי חברת צים, בטענה כי

בתקופת השהייה בהונג קונג לא הייתה "תושבת

ישראל", ולכן לא חבה במס על הכנסותיה

מעבודתה בגולדסטאר.

דיו

ן

–

שיטת המס בישראל חלה רק על הכנסות

בעלות זיקה למדינת ישראל. כדי לחייב הכנסה

של נישום במס בישראל נדרשת זיקה

פרסונאלית של הנישום למדינת ישראל

–

זיקה של

תושבות. התושבות נבחנת על פי מקום "מרכז

חייו" של הנישום. על מנת לקבוע את מקום מרכז

חייו של הנישום יש לבחו

ן מרכיב אובייקטיבי

–

המקום שבו קיימות מירב הזיקות לנישום,

ומרכיב סובייקטיבי

–

כוונת הנישום והמקום שבו

הוא רואה את מרכז חייו. פקודת מס הכנסה

קובעת חזקה על אדם כי מרכז חייו הוא

בישראל, אם בשנת המס שהה בישראל

183

ימים

או יותר. החזקה שבפקודה ניתנת לסתירה על ידי

הנישום ועל ידי פקיד השומה. בעניין המערערת

חלק זה של החזקה לא חל בשנות המס

הרלוונטיות

–

2226

–

2227

(כלומר, היא שהתה

בישראל פחות מ

–

183

ימים בכל אחת מהשנים)

.

החלק השני קובע חזקה שישראל היא מרכז חייו

של נישום, אם שהה בה בשנת המס הרלוונטית

32

יום לפחות, ובסך הכ

ל

425

ימים בשנת המס

ובשנתיים שלפניה. חזקה זו מתקיימת בעניין

המערערת לגבי שנת

2226

אך לא לגבי שנת

2227

(כלומר, היא שהתה בישראל פחות מ

–

425

יום

בשנים

2225

–

2227

)

.

מבחינת הזיקות האובייקטיביות

–

הפיזיות

והכלכליות של הנישום, במהלך התקופה

הרלוונטית בה שהו המערערת

ומשפחתה בהונג

קונג

,

הונג קונג הייתה מקום מגוריהם היחיד,

הבעל עזב את עבודתו בישראל, ילדיהם למדו

בבתי ספר בהונג קונג, היו מבוטחים בביטוח

רפואי בהונג ומכרו את המכוניות שהחזיקו

בישראל. כל אלה מצביעים על זיקה להונג קונג.

עם זאת, התקיימו גם זיקות לישראל כגון הד

ירה

שנותרה בבעלות בני הזוג, חשבונות בנק ותכניות

פנסיה וביקורים בישראל בתקופת החגים. מכלול

הנתונים האובייקטיבים מצביע על העתקת מרכז

חייה של המערערת להונג קונג. העובדה כי נישום

המשנה את מרכז חייו מותיר מאחור נכסי נדל"ן,

חשבונות בנק וכדומה, לא מספיקה כדי לקבו

ע כי

מרכז חייו נותר במקום שבו היה בעבר. על

הזיקה הסובייקטיבית ניתן ללמוד מהתפטרות

הבעל מעבודתו

.

פיטורים מעידים על כוונה

לשנות את מרכז החיים לתקופה ממושכת. כוונה

ורצון להעתקת מרכז חיים לא חייבים להיות

לתקופת זמן שאינה מוגבלת. כאשר מתקיימות

הזיקות נישום יכול

להעתיק את מרכז חייו

לתקופה מוגבלת. הרצון לחזור לישראל בעתיד

אינו שולל בהכרח את האפשרות לקבוע כי

הנישום שינה את מרכז חייו. גם העובדה כי

תקופת עבודת המערערת בהונג קונג התקצרה,

לא מלמדת כי העזיבה הייתה לתקופה ארעית.

את הזיקות יש לבחון בזמן אמת, במהלך שנת

המס

שבמחלוקת ולא בדיעבד.

תוצאה

–

במקרה זה השינוי היה חד וברור,

בתחילת

2226

המערערת ומשפחתה עברו

להתגורר בהונג קונג ופעילותה הכספית כולה

עברה להונג קונג. ממועד זה יש לראות במערערת

תושבת הונג קונג ולא תושבת ישראל. העובדה כי

צים שילמה את שכרה של המערערת וניכתה מ

ס

במקור מתוך הנחה שמדובר בתושבת ישראל לא

משנה את המסקנה בדבר שינוי התושבות. עמדת

3

מחלקת השכר בצים לא מהווה מבחן לקביעת

מקום התושבות.

ה"פ

13

–

06

–

4932

כוכבה לוי

נ'

פקיד

השומה ירושלים

1

, מ

יום:

20.10.2014

,

בית

משפט השלום בירושלים

בעניין נקיטת

הליכים לגביית

חוב מבת זוגו של החייב

בקשה לפסק דין הצהרתי לפיו פקיד השומה

יהיה מנוע מלנקוט הליכי גבייה כנגד המבקשת

לשם גביית חוב המס של בעלה, ולביטול העיקול

שהוטל על ביתה של המבקשת. חובו של הבעל

במס נבע מרווחי הון שצמחו מדיבידנדים שקיבל

הבעל בפירוק שיתוף במוסך, שבו היה ש

ותף

בחלק של כ

–

52

%

. בהקמת המוסך בשנת

1964

נרשמה על שם המבקשת מניה אחת ממניות

המוסך, לטענתה באופן פורמ

א

לי בלבד. עוד

טוענת המערערת כי מאז ומתמיד הייתה הפרדה

ברורה בין רכושה לבין רכוש בעלה, וכי החליטו

לעגן את ההפרדה בהסכם ממון שנחתם בשנת

2222

. בהסכם הממון הסכי

מו המבקשת ובעלה

על מכירת בית מגוריהם שבמבשרת ציון, וחלוקת

תמורת המכירה ביניהם. בחלקה בתמורה

ממכירת הבית וממקורותיה הפרטיים רכשה

המבקשת בית בהר אדר, שעליו הוטל העיקול

שאותו היא מבקשת להסיר. האם פקיד השומה

היה בנסיבות העניין רשאי להפעיל הליכי גבייה

לרבות הטל

ת עיקול על ביתה של המבקשת

–

בית

המשפט קבע כי לא נפל פגם בהליכי הגבייה או

בעצם נקיטתם כנגד המבקשת על ידי פקיד

השומה, ודחה את התביעה.

המבקשת צדקה בטענה כי ההחלטה בדבר

תקפותו של ההסכם או של רישום זכויות נתונה

לבית המשפט ולא לפקיד השומה. עם זאת, מכוח

סעיף

86

ל

פקודה רשאי פקיד השומה להתעלם

מעסקה או מפעולה שאחת ממטרותיה העיקריות

היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות.

בנסיבות העניין, מטרת החתימה על הסכם

הממון לא הייתה הימנעות ממס ולכן מבחינה

פורמ

א

לית אין מקום להחיל את סעיף

86

. אולם

המבקשת עצמה הודתה בכתב התביעה כ

י

ההסכם נחתם על רקע השעבוד שהוטל על ביתם

של בני הזוג. לכן החתימה על הסכם הממון,

יומיים בלבד לאחר הוצאת השומה, יכולה

להתפרש כניסיון לנתק כל קשר בין הבית לבין

עסקי הבעל לרבות חובותיו למס הכנסה

–

על מנת

לא לאפשר הליכי גבייה לגבי הבית החדש

שיירכש בכספי מכירת הב

ית.

אמנם על פי הפסיקה בני זוג המבקשים להעביר

נכס שבבעלותם לבעלות המלאה של אחד מהם

אינם חייבים להציג הסבר לכך, גם כאשר מטרת

ההפרדה היא הגנה על הנכסים מפני נושי החייב.

סייג לקביעה זו הוא כאשר הרצון היה לחסן

מבעוד מועד את הנכסים מפני נושי החייב.

במקרה זה ההסכ

ם לא נעשה מבעוד מועד אלא

בדיעבד

–

כיומיים לאחר הוצאת השומה. לכן

נראה כי הסכם הממון מדיף "ריח" של ניסיון

להבריח נכסים וכתוצאה מכך יש להתייחס

בהסתייגות ממשית לתוקפו של ההסדר הרכושי

בהסכם הממון.

הגם שהפקודה מאפשרת בתנאים מסוימים לבני

זוג לבקש חישוב מס נפרד, נקודת המוצא

בפקודה היא שבני זוג מהווים יחידת מיסוי אחת.

מכל מקום, המבקשת החזיקה מניה אחת

ממניות המוסך בפועל. טענתה כי מדובר

בהחזקה פורמלית בלבד נדחתה. השאלה האם

עקב הנאתה של המבקשת מהפירות יהיה

לא

ראוי לטעון כי המבקשת מנותקת מהחובות

שבתיקם של בני הזוג, נשארת בצריך עיון. גם

במישור הדין הכללי ולא רק במישור דיני

המסים, קיים עיקרון של שיתוף בחובות כמו

בזכויות. לכן קמה למבקשת חבות לפחות

במחצית מחובות הבעל, בין אם מכוח השיתוף

בין בני הזוג ובין אם מכוח

החזקת המבקשת

במניה.

לעניין ההבחנה בין המישור השומתי לבין

המישור הגבי

י

תי, טוב היה אם פקיד השומה היה

מתייחס גם לחלק המיוחס למבקשת מחובו של

בעלה במסגרת הליכי הערעור על השומה. אך אין

בכך כדי למנוע את פתיחת הליך הגבייה כנגד

המבקשת כבת זוגו של החייב.

גם העובדה

כי המבקשת לא נזעקה לגבי עצם

חיובה במס כבר בחתימה על הסכם הממון,

מהווה אינדיקציה לגבי "ריחו" של הסכם

הממון, ולכך שהמבקשת ניסתה ש"לא להעיר

דובים מרבצם".

מאמר

–

מדוע אנשים מבצעים עבירות מס?

–

מאת ג'ונתן תדמור, עו"ד

חדשות לבקרים

אנו נתקלים

בכותרות מהדהדות

בע

יתונים על "מכת מדינה" של העלמות מיסים,

הון שחור, חשבוניות פיקטיביות, חשבונות בנק

לא מדווחים בחו"ל וכו'.

אז מה גורם לכך?, מדוע

הפכנו למדינה בה עבירות המס כה נפוצות?

הסיבות הינן רבות, והרי השכיחות שבהן:

1

)

א.

המטרות להן המס

מיועד

–

רבים מוצאים

את כספי המיסים כמיועדים לתכליות לא

הכרחיות. לדוגמא, יהיה זה החילוני שיגיד:

"המס הזה הולך לממן חרדים", ולמעשה, כל

מגזר, או סוג של ציבור מסוים באוכלוסיה ימצא

"הצדקה" לא לשלם את המס הנדרש ממנו.

ב.

המציאות הכלכלית בישראל

–

כשמחירי

הדירו

ת זועקים לשמיים, מוצרי מחייה בסיסיים

התייקרו, ונטל המס גבוה

–

אנשים יעדיפו

להשאיר בכיסם הכנסה גבוהה יותר במטרה

להתמודד מול יוקר המחייה. לכאורה, מדובר

בסיבה יותר "לגיטימית", איתה מרגיש מבצע

העבירה פחות נקיפות מצפון, ומתרץ אותה

כ"ה

י

שרדות".

ג.

"לי זה לא יקרה"

–

רבים

מסתמכים על כך שפשוט לא יתפסו ע"י

הרשויות. פקחים אכן מבצעים פשיטות על בתי

עסק, קו "המלשינון" אכן פעיל, אך הרתעת

מערכת האכיפה עדיין אינה מאיימת דיה בכדי

להקטין את כמות העבירות.

ד.

העדר

קלון

מוסרי

–

בשל שכיחותה של העבירה, וביצועה גם

ע"י אנשים אמידים

ומבוססים

–

לא חש מבצע

העבירה בושה או אי

–

מוסריות בביצועה.

ה.

כוחו של הרגל

–

אדם שהעלים מס פעם אחת

–

יעשה זאת פעם שניה וכן הלאה. "שיטת

מצליח" זו לעולם לא תיפסק עד שאותו אדם

4

ייתפס.

ו.

קלות ביצוע העבירה

–

בניגוד לביצוע

עבירות שונות (שוד, פריצה וכדומה

), עבירת מס

היא מהקלות ביותר לביצוע. אי הוצאת קבלה

ללקוח (שלרוב אינו מעוניין בקבלה על השירות

שקיבל) אינה דורשת תחכום רב. עבירות של

ניפוח חשבוניות וחשבוניות פיקטיביות הפכו ל

"מכת מדינה" בשל קלות ביצוען והיעדר פיקוח.

גיליון זה נועד למסירת מידע בלבד ואין

לראות בו יעוץ משפטי ו/או מקצועי כלשהו.

כל הזכויות שמורות ליואב ציוני ושות' עורכי דין

לקוראינו:

1

.

הערות והארות לאמור בגיליון ובכלל ניתן לשלוח ל

–

yoav@tzionitax.com

2

.

ניתן להפנות (ללא תשלום) למערכת שאלות בתחומי המס השונים, באמצעות כתובת הדואר

האלקטרוני שלעיל.

3

.

במידה והנכם מעוניינים בקבלת כתב העת ישירות אל תיבת הדואר שלכם

, או לחילופין במידה והנכם

מעוניינים להסיר את שמכם מרשימת המנויים,

נא שילחו הודעת מייל

מתאימה

ל

–

yoav@tzionitax.com

כתובתנו:

יואב ציוני ושות' עורכי דין

הבונים

6

רמת גן

52462

טל'

–

036005012

,

0505430819

,

פקס

–

037513251

yoav@tzionitax.com

,

www.tzionitax.com