המיסים

1

.

אם טרם היועצת עם עוה

"

ד וחקירתך כבר

החלה

,

זכותך להתעקש לעכב את החקירה עד

שתוכל

לשוחח עם עורך דינך

.

חוקרים עשויים

להלחיצך

,

אך איפוק וסבלנות לפגישה עם עוה

"

ד

עשויה לחסוך סיבוכים מיותרים

.

באפשרותך

לשמור על זכות השתיקה

.

עם זאת

,

שים לב

שלזכות השתיקה יש מחיר במובן זה שהיא

יכולה להוות חיזוק לראיות שכנגדך

.

2

.

החקירה תמיד מתועדת בכתב

/

בהקלטת שמע

/

בצילום

.

גם כשאתה לבד בחדר החקירות

,

וגם

כשהחוקר מבטיח לך שזה

"

לא לציטוט

"

–

החקירה עדיין נמשכת

.

החוקרים רושמים

מזכרים מאותן שיחות שלא לציטוט ו

/

או

מקליטים אותן ואחר כך מגישים

המזכר

/

ההקלטה לבית המשפט

.

3

.

גם אם החוקר מגלה יחס נעים

,

ומפתח שיחה

ידידותית ב

"

הפסק

ה מ

החקירה

"

–

הוא עדיין

מתפקד כחוקר והוא אינו חברך

.

4

.

א

ל תייצר אנטגוניזם ומוטיבציית ייתר אצל

החוקרים

.

5

.

נ

י

דוב

מידע עליו לא נשאלת עלול לפתח כיווני

חקירה להם החוקר לא היה מידע טרם הוספת

אותם

.

ענה בצורה מחושבת לשאלות החוקר

.

מצד שני אם יש דברים לטובתך שקול לציין

אותם גם אם לא נשאלת

.

6

.

חוקרים עלולים להשאירך בתא עם מדובב

,

לביים חקירות פיקטיביות עם מקורביך

,

להמציא עובדות

אשר עשויות להלחיצך

,

להבטיח הבטחות על מנת להרגיעך וכו

'

.

א

ל

ת

א

מ

י

ן

ל

א

ף

א

ח

ד

.

7

.

אל תילחץ ממעצר ימים

.

עדיף לשבת ימים

במעצר מאשר שנים במאסר

.

אל תודה לעולם

במה שלא עשית

.

8

.

בסיום החקירה

,

רשום לעצמך

כל מה שאתה

זוכר שקרה

,

מה נשאלת

,

מה ענית וכו

'

.

כשתיוועץ עם עור

ך דינך בשנית

,

מסור לו את

הפרטים הללו

.

9

.

אל תסיק מדבר שנאמר או שאלה שנשאלת

כי היא נובעת מ

מידע

שהחוקרים מחזיקים

כנגדך

.

לרוב

,

חוקרים ינסו לחלץ ממך מידע

באמצעות מספר רב של שאלות ללא בסיס וכיוון

ספציפי במטרה ל

"

דוג

"

ממך מידע

.

2

11

.

מותר להחזיק חשוד במעצר ראשוני

24

שע

ות

.

לצורך כך יש להביא בחשבון את השעות

בהם החשוד היה מעוכב לחקירה

,

כאשר זכות

העיכוב של חשוד הינה עד ל

3

שעות

.

כאשר ישנה

חריגה מ

24

השעות ללא סיבה מוצדקת

,

המעצר

הופך להיות מעצר שאינו חוקי

ו

יהווה נימוק

ב

בקשה לשחרור מידי

.

11

.

הפ

עלת לחץ נפשי

,

איומים ועינויים פיזיים

אינם חוקיים

.

בסיטואציה שכזו מוטב להפסיק

לענות על שאלות החוקרים ולספר על הדברים

לעורך הדין

.

12

.

שים לב ש

ישנם

שני

סיווגים שונים של

נחקרים

:

א

.

"

נחקר תחת אזהרה

"

–

חשוד

בעבירה

.

ב

.

"

העד הנחקר

"

–

נחקר שהוזמן לגביית

עדות

בעניין מסוים

(

עד ראיה

ל

מ

ש

ל

.)

לפיכך

,

ראשית יש לברר את סיווגך בחקירה

,

שכן

,

הנחקר תחת אזהרה נהנה מזכויות כגון זכות

השתיקה

,

וזאת בשונה מ

מתן עדות כעד

.

שים לב

כי חקירה כעד יכולה להפוך תוך כדי החקירה

לחקירה באזהרה

,

כך שעליך להישמר מלהפליל

את עצמך

.

13

.

קרא את העדות היטב

לפני שאתה חותם

עליה

.

אם החוקר

הוסיף

דבר שלא אמרת או לא

התכוונת

,

הקפד

לבקש ממנו למחוק

זאת או

לתקן

.

אם הוא

מסרב

,

סרב

לחתום על העדות

ש

מסרת ובקש לציין את הסיבה לכך כדי שתופיע

בפרוטוקול העדות

.

במידה ואינך שולט בעברית

,

צ

י

י

ן

א

ת

ה

ד

ב

ר

ש

י

ר

ש

ם

ב

פ

ר

ו

ט

ו

ק

ו

ל

ה

ח

ק

י

ר

ה

ו

בקש

ל

ה

י

ח

ק

ר

ב

ש

פ

ת

ך

.

פסק הדין בעניין

71

–

17

–

5766

מרדכי

בוארון נ

'

רשות המסים

–

העוסק

בסמכות מנהל מע

"

מ לגביית חובותיה של

חברה מבעל תפקיד בה

1

.

המערער היה בעל שליטה בשתי חברות

.

מנהל

מע

"

מ פסל את ספרי החברות לשנת

2113

,

וחייב

אותן בשומת תשומות בסך

2.5

מיליון ש

"

ח

,

לאחר שמצא כי סכום זה קו

זז כנגד חשבוניות

שנטען לגביהן כי הן פיקטיביות

.

הערעור שהגישו

החברות על החלטות המנהל נדחה

.

החברות לא

שילמו את החוב

.

2

.

מנהל מע

"

מ חייב את המערער אישית

בחובות החברות מכוח סמכותו לפי סעיף

116

ב

'

לחוק מע

"

מ

,

לאחר שמצא כי המערער היה בעל

תפקיד בחברה

.

המערער ערער על

ההחלטה

המחייבת אותו בחובות החברה

.

3

.

ביהמ

"

ש קבע כי ס

'

116

ב

'

קובע סמכות

למנהל להפעיל סנקציית גבייה אזרחית

–

פיסקאלית ולא עונשית

.

שלושה סוגי מעשים

הקבועים בסעיף

117

לחוק מקימים את סמכות

המנהל לפעול לגביית

חוב של חברה מבעל

תפקיד בה

–

מסירת ידיעה לא נכונה בלא הסבר

סביר

,

הקבוע בסעיף

117

(

א

()

3

)

,

אי הגשת דו

"

ח

במועד הקבוע בסעיף

117

(

א

()

6

)

,

ומעשה

מהמפורטים בסעיף

117

(

ב

)

שנעשה במטרה

להתחמק או להשתמש מתשלום מס

.

סעיף

116

ב

'

קובע כי כאשר נעשה מעשה מהמעשים

הנ

"

ל בידי חבר בני

אדם

,

שבגינו הוצאה שומה

או קביעת מס וערעור שהוגש לבית המשפט על

השומה נדחה

–

מנהל מע

"

מ יהיה מוסמך לחייב

בחובות החברה בעל תפקיד בה

.

הסיפא של סעיף

116

ב

'

קובעת כי לעניין מעשה לפי סעיף

117

(

א

()

3

)

או סעיף

117

(

א

()

6

)

,

בעל התפקיד לא

יחויב אלא אם הורשע בפסק דין חלוט

.

4

.

העבירות שבסעיף

117

(

א

)

הן ה

"

קלות

"

יותר

ואינן דורשות כוונה מיוחדת של

"

מטרה

להתחמק ממס

."

לעומתן העבירות בסעיף

117

(

ב

)

הינן החמורות יותר ונעברות במטרה להתחמק

או להשתמט מתשלום מס

.

אחריות בפלילים לפי

סעיף

119

עלולה לקום בידי שורה ארוכה של

בעלי תפקידים

,

לרב

ות הזוטרים שבהם

.

לעומת

זאת

,

את הסנקציה האזרחית שבסעיף

116

ב

'

ניתן להטיל רק על בכירי הבכירים

.

5

.

כשמדובר בבעל תפקיד שעשה מעשה לפי

סעיף

117

(

א

()

3

)

או

(

6

)

,

החבות בפלילים

משתרעת על כל קשת בעלי התפקידים

המוגדרים בסעיף

119

ואינה מותנית בהוכחת

כוונה מיוחדת של התחמקות

ממס

.

לכן צומצם

שיקול דעתו של המנהל בהפעלת הסנקציה

,

רק

למקרים שבהם הורשע בעל התפקיד בפלילים

בנוסף לתנאים הנדרשים בסעיף

116

ב

'

.

לעומת

זאת

,

כשמדובר בחבר בני אדם שעשה מעשה לפי

סעיף

117

(

ב

)

בכוונה להתחמק ממס

,

המחוקק

הסמיך את המנהל לנקוט בסנקציה האזרחית

כנגד בעל ה

תפקיד הבכיר גם ללא תנאי ההרשעה

בפלילים

.

בנוסף נקבע בפסק הדין כי העובדה

שלא הוכח כי בעל התפקיד הבריח נכסים או

נהנה מהכספים ששולמו בגין החשבוניות

שלגביהם ניטען שהם פיקטיביות אינה מונעת

את ייחוס חובות החברה למנהל

.

ע

ם זאת בית

המשפט קיבל את הטענה כי יש להקטין א

ת

שיעור הריבית והפרשי הצמדה על החוב עקב

השיהוי של רשות המיסים בהפעלת סעיף

116

ב

'

.

תמצית דו

"

ח מבקר המדינה

ל

ש

נ

ת

2

7

1

4

(

ד

ו

ח

ש

נ

ת

י

6

5

א

)

בנושא מיסוי רבנים

ומקובלים

1

.

בישראל מוענקים שירותים מגוונים על ידי

רבנים ומקובלים

,

ביניהם שירותי דת שונים

,

ייעוץ אישי ועסקי

,

תפילות ומתן ברכות

להצלחה

.

לטענת הרבנים התשלומים עבור

שירותים אלה אינם בגדר הכנסה אלא ניתנים

כמתנות או תרומות שאינן חייבות במס

.

2

.

הצורך בהסדרת מיסוי ענף הרבנים

,

ה

מקובלים

(

והבד

"

צים

)

ניכר כבר לפני למעלה

מעשור

.

בשנת

1998

בעקבות הנחית פרקליטות

המדינה ובמקביל לחקירה פלילית שהתנהלה

,

החלה רשות המסים לבדוק את פעילותו של הרב

ח

'

.

במהלך חקירת הרב ח

'

התעוררו השאלות

–

האם ניתן לראות בכספים שמקבלים הרבנים

"

הכנסות

"

,

האם פעילות הרב

נים עולה לכדי

"

עסק

"

והאם יש לראות את התשלומים

המתקבלים בגין שירותים שונים שניתנים על ידי

הרב באותו אופן

.

רשות המסים קבעה בשלוש

חוות דעת כי יש למסות את הכנסות המקובלים

כאשר ניתן להוכיח כי התנאים לקיום עסק

3

מתקיימים לגביהם וכי התקבול היה עבור

שירות מסוים שנית

ן

.

3

.

הקריטריונים העיקריים שעל פיהם נקבע אם

הכנסה נחשבת להכנסה מעסק או לא

,

הם

:

תדירות העסקאות

,

בקיאותו של הנישום בתחום

הפעילות

,

אופן המימון וקיומו של מנגנון

.

קריטריונים אלה משמשים את רשות המסים

בהבחנה בין הכנסות חייבות במס לבין הכנסות

פטורות של גוף המוכר כמו

סד ציבורי ונהנה

מפטור ממס על הכנסותיו שלא הושגו מעסק

.

לרוב פעילות המקובלים לא נעשית במסגרת

מוסד ציבורי

,

אך גם הכנסתו של גוף המוכר

כמוסד ציבורי תתחייב במס על פי קריטריונים

אלה

.

4

.

בחוות דעת משפטית שנכתבה על ידי

המחלקה המשפטית של הרשות נקבע כי

הכנסותיו של הרב

ח

'

נבעו מפעילות עסקית

.

באותה שנה חתמו נציבת מס הכנסה ונציג הרב

ח

'

על הסכם שלפיו ישלם הרב ח

'

בגין הכנסותיו

עד שנת

2112

סכום חד פעמי המהווה

3

%

בלבד

מהסכום שנצבר בחשבונות הרב

.

בהסכם צוין כי

הרב כופר בחבותו במס

,

וכי מדובר ב

"

תשלום

טובה

."

מבקר המדינה קבע כי הסכם

חריג זה

פגע בטיפול בהכנסותיהם של כלל המקובלים

.

5

.

במחלוקת האם ניתן על פי הפקודה להגדיר

את תקבולי המקובלים

"

הכנסה

"

,

ציינה רשות

המסים בתשובתה למשרד מבקר המדינה

,

כי

פסיקת בית המשפט היא הדרך הנאותה ליישוב

המחלוקת

.

מנהלת המחלקה הפיסקאלית ציינה

בתשובתה למשרד מבקר

המדינה

,

כי הדו

"

ח

מציג תופעה מטרידה

,

אך תיקון החקיקה בנוגע

למיסוי מתנות ותרומות ממי שאינו קרוב

,

עומד

בניגוד לתורת המקור שבבסיס דיני המס

בישראל

.

מבקר המדינה העיר על כך כי מדיניות

מס שגובשה לפני כ

71

שנה לא יכולה לקפוא על

שמריה

,

יש לקחת בחשבון את הדינאמיות

המא

פיינת את הפעילות הכלכלית

,

וכי במשך

השנים בוצעו שינויים רבים ורפורמות מקיפות

כדי לתקן עיוותים שנוצרו בשיטת המקור

.

6

.

בדו

"

ח מפורטים הסכמים חריגים עם

מקובלים ובד

"

צים הכוללים הכרה בהוצאות

בסך מיליוני

₪

שלא גובו באסמכתאות לרבות

הוצאות פרטיות

,

ומבנים מורכבים של חב

רות

ומלכ

"

רים המזכים את הנישומים בהקלות מס

בהיקפים נרחבים

.

משרד מבקר המדינה מעיר כי

התנהלות זו מהווה אפליית מס פסולה

.

רשות

המסים טרם הוציאה הנחיות למיסוי

המקובלים

,

לא יזמה הבהרה של המצב המשפטי

בנושא ולא קבעה מדיניות ברורה בנושא

.

פעילותם הענפה של המקובלים וה

בד

"

צים

מדגישה את האינטרס הציבורי בהסדרת מיסוי

הענף

,

כחלק מתפקיד הרשות לקיים מערכת מס

שוויונית וצודקת שבה כל אזרח משלם מס אמת

.

גיליון זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו יעוץ משפטי ו

/

או מקצועי כלשהו

.

לקוראינו

:

7

.

הערות והארות לאמור בגיליון ובכלל ניתן לשלוח ל

–

yoav@tzionitax.com

4

.

ניתן להפנות

(

ללא תשלום

)

למערכת שאלות בתחומי המס השונים

,

באמצעות כתובת הדואר

האלקטרוני שלעיל

.

1

.

במידה והנכם מעוניינים בקבלת כתב העת ישירות אל תיבת הדואר

שלכם

,

או לחילופין במידה והנכם

מעוניינים להסיר את שמכם מרשימת המנויים

,

נא שילחו הודעת מייל

מתאימה

ל

–

yoav@tzionitax.com

כתובתנו

:

יואב ציוני ושות

'

עורכי דין

הבונים

5

רמת גן

64254

טל

'

–

115116174

,

1

6

1

6

2

1

1

8

7

9

,

פקס

–

111671467

yoav@tzionitax.com

,

www.tzionitax.com